קריספין נ' חברת ידיעות אחרונות בע"מ ואח'

החלטה

1. ביום 11.11.12 הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבעים ובה עתרה לחייבם בסכום של 1,000,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע כנגדה בפרשה הידועה בכינויה כפרשת ניסו שחם.

2.בד בבד עם הגשת התביעה עתרה התובעת לפטור אותה מאגרת בית משפט המגיעה לסך של 25,000 ₪.

בתצהירה שניתן בתמיכה לבקשה ציינה התובעת את הפרטים הבאים:

א. היא משרתת כקצינה במשטרת ישראל ומשתכרת כ-13,000 ₪ לחודש.

ב. היא גרושה ובחזקתה שלושה ילדים קטינים ועבורם היא מקבלת דמי מזונות בסך של 3,000 ₪ לחודש.

כמו כן, היא נושאת לבד בכל ההוצאות הכרוכות בגידול ילדיה.

ג. היא מתגוררת בדירה בת 4 חדרים בגבעת משואה בירושלים. על הדירה רובצת משכנתא בסך של 500,000 ₪, כאשר מחצית מסכום זה היא נטלה כהלוואה לצורך רכישת זכויות בן זוגה לשעבר בדירה.

בגין המשכנתא בסך של 500,00 ₪ היא מחזירה על חשבון ההלוואה סך של 3,000 ₪ לחודש.

ד.יש לה חובות נוספים בסך של 50,000 ₪ בגין הלוואות שנטלה לצרכים שונים.

ה. למעט הדירה, אין ברשותה נכסים נוספים לרבות כלי רכב.

3.לבקשה צירפה התובעת תלושי שכר בלבד.

4.מדינת ישראל, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, הגישה ביום 20.11.12 הודעה ובה צוין כי המדינה אינה צד לתביעה וכי אין ברשותה כל מידע באשר למצבה הכלכלי של התובעת, מעבר לאמור בבקשה, וכי סביר להניח שבידי הנתבעים יכול ויהא מידע שכזה.

בנסיבות אלה, משאירה המדינה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

5. הנתבעים מתנגדים לבקשה וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית, על פי ההלכה הפסוקה שמורה להם הזכות להביע את עמדתם לבקשה מסוג זה, על מנת למנוע הגשת תביעות סרק ומופרזות.

שנית, התובעת לא הניחה כל תשתית עובדתית להוכחת חוסר יכולתה הכלכלית לשלם את האגרה. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי התובעת, משיקולים השמורים עמה, לא טרחה לצרף את כלל המסמכים הרלוונטיים, אשר יש בהם כדי להצביע על מצבה הכלכלי וזאת בניגוד לנדרש על פי הדין והנוהל. באשר לתלושי השכר שהינם המסמכים היחידים שצורפו, הרי שאלה מצביעים על כך שלא רק שמדובר בסך שהוא מעבר לממוצע במגזר הציבורי, אלא שאף היו חודשים שבהם השתכרה התובעת מעבר לסכום של 13,000 ₪ כפי שהצהירה.

כמו כן, מצביעים הנתבעים על כך כי לתובעת רכב מטעם מקום עבודתה.

שלישית, התובעת לא הביאה ראיות למאמציה ליטול הלוואה לשלם תשלום האגרה. מחד, לא פנתה, כאמור, ומאידך נטלה הלוואות לצרכים שונים, שלא פורטו, בסכום הכפול מסכום האגרה הנדרשת.

רביעית, התובעת לא הניחה כל תשתית ראייתית בדבר המאמצים שעשתה, אם עשתה, לפנות לבני משפחתה הקרובים על מנת שיסייעו לה במימון תשלום האגרה.